מנהגי חג פורים

ילדים אוהבים אותו בעיקר בגלל התחפושות ובגלל אוזני ההמן, אבל אלו רק שניים מהמנהגים הרבים של פורים. רקע ורעיונות לפעילות עם ילדים לקראת החג

"…חג פורים, חג פורים, זה אל זה שולחים מנות. 

מחמדים, ממתקים, מגד מיגדנות…

מסכות, רעשנים, שיר וריקודים! "

(מלים: לוין קיפניס, לחן: עממי)

פורים הוא חג עתיר מנהגים, חלקם נפוצים יותר ואחרים פחות. בהמשך נציג את המנהגים הנפוצים ביותר ואת מקורותיהם. לא את כל המנהגים והרעיונות ניתן להסביר לילדים, אבל את חלקם הגדול ניתן להנגיש ולהפוך לחלק מהאופן בו אתם מציינים את החג במסגרת החינוכית או בבית.

נשפים, חגיגות וסעודות

לעשות משתה ושמחה זו אחת מארבע המצוות של פורים (האחרות הן מקרא מגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים). המשתה והשמחה הם לזכר הצלת היהודים מגזירות המן הרשע, אותם חגגו היהודים בפעם הראשונה בי"ד אדר, החודש שהפך "מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב".

תהפוכות הגורל האלה הן גם מקור שמו של החג ("פור" הוא גורל באכדית), וההיפוך הוא מוטיב חוזר שמופיע כבר במגילה בביטוי "ונהפוך הוא". רבים ממנהגי החג הם ברוח נהפוך-הוא – היתול, צחוק, והפתעות. 

סיפור המגילה רצוף גם במשתאות, ובתלמוד (מסכת מגילה) קובעים שמצוות המשתה כוללת חובה לשתות יין "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'" (מסכת מגילה ז' ע"ב). זו כמובן מצווה שפחות מתאימה לילדים, אבל הם ישמחו לחגוג בשירים, ריקודים, מגדנות וממתקים. בחלק מגלויות ישראל נהגו לציין את החג גם בסעודת פורים חגיגית, ויש המקיימים את המנהג גם בימינו. אפשר כמובן לשלב.

תחפושות ומסיכות

המנהג להתחפש בפורים ולעטות מסכות צבעוניות נולד בימי הביניים בוונציה, שהיא בין השאר עיר של קרנבלים שהמסיכות המקושטות הן מסימני ההיכר שלה. באופן כללי יותר, פורים מתקיים בתקופת האביב שבה בתרבויות רבות – בעולם העתיק ועד ימינו – נוהגים לציין בקרנבלים, פסטיבלים, נשפים וחגיגות.

על הסיבות והנסיבות המדויקות אין הסכמה, אבל המנהג להתחפש ולעטות מסכה מזכיר מאד את ה"עד דלא ידע" (קשה לזהות את המתחפש) ואת המוטיב הדומה של ה"הסתרה".

המגילה מלאה בהפתעות, בסודות ובדברים נסתרים. על פני השטח, התושיה של מרדכי ואסתר היא זו שהצילה את היהודים מגורלם. מתחת לפני השטח, לפי המסורת, מסתתר הנס שנעשה ליהודים והוא הפור שהפך את היגון לשמחה. התחפושות והמסיכות מטשטשות גבולות וממחישות בצורה שמחה והיתולית עד כמה מראה עיניים יכול להטעות. 

רעשנים ואוזני המן

פעוטות לעיתים קרובות נהנים מצעצועים שמרעישים כשמטלטלים אותם. לא היה קשה לשכנע אותם להקשיב לקריאת ההגדה כדי לנופף ברעשנים בכל פעם שמוזכר השם "המן". 

לצד התחפושות והרעשנים, הילדים נהנים גם מהממתקים ובראשם אוזני ההמן.

פעם נהגו לומר לילדים שאוכלים אותן מפני שלהמן הרשע היו אוזניים משולשות, ולא נראה שעומדת מאחורי זה מסורת ארוכה. לעומת זאת, ברור שהמנהג קשור לכך שאוזן ההמן היא עוגיה ממולאת, ואגב – בקהילות יהודיות רבות נהגו לאכול בפורים ממולאים גם בסעודת החג. זהו שוב מוטיב ה"הסתרה" או ההפתעה. 

משלוח מנות ומתנות לאביונים

חשוב לשמוח בפורים אבל חשוב לא פחות לשמח. על רקע הסיפור ההיסטורי שבו הומחשה שותפות הגורל של כל היהודים, התפתחו בקהילות ישראל רבות אינספור מנהגים שקשורים לערבות הדדית ולצדקה. בקהילות מסוימות נהגו גם לחלק דמי פורים, בדומה לדמי חנוכה, שמטרתם כנראה ללמד את הילדים על השמחה שבקבלה והשמחה שבנתינה. 

בתפוצות השונות וגם בארץ, נהגו לקיים את מצוות משלוח המנות הרבה מעבר לחיוב ההלכתי (לפחות שני מאכלים או תבשילים לאדם אחד), והשקיעו במשלוח חבילות מקושטות ועמוסות מטעמים. בהרבה גנים ובתי-ספר בישראל מטילים על הילדים והוריהם להכין לקראת פורים משלוח מנות אחד, ולתת בגן או בכיתה לכל תלמיד משלוח מנות שהכין תלמיד אחר.  

את המתנות לאביונים אפשר בימינו להחליף במתן צדקה, תרומה או אפילו התנדבות.